היי אני לירון ואני גננת- ויש לי את המקצוע הכי כיף שיש!
אני אוהבת את העבודה שלי הכי בעולם ומגיעה כל בוקר לגן עם חיוך ענק.
ואם במקרה הוא טיפה ירוד אז 30 ילדים שרצים לקראתי ב"בוקר טוב לירון" מעלים את החיוך בשניה.
מאז ומתמיד אהבתי ילדים והם אהבו אותי אבל לא תיארתי לעצמי שאהיה גננת.
הייתי בטוחה שאהיה מפיקה/במאית סרטים ואולי אפילו שחקנית.
בצבא הייתי בטוחה שהמצאתי מקצוע- פסיכולוגית לילדים עם חיות.
אז נכון, לא המצאתי- יש כזה דבר. אז מיד נרשמתי לקורס "טיפול באמצעות בע"ח".
בהתנסות זאת הבנתי שמלבד חום ואהבה שיש לי לילדים אני גם יכולה להשפיע עליהם.
להעניק להם יכולות, כלים, תמיכה, הכוונה במילים אחרות -חינוך.
אבל אני? להיות מורה? שנאתי את בית הספר שלי. שנאתי ועדיין שונאת את הכיתה המרובעת.
לא אהבתי ללמוד, לשנן, לשבת שעות ואז שיגידו לי " אם היית משקיעה עוד טיפה היית יכולה גם לקבל 100".
אז הבנתי שאם אני הולכת לכיוון של הוראה וחינוך זה רק בדרך שונה ממה שאני חוויתי.
חייבת להיות דרך אחרת לשמר סקרנות ותשוקה ללמידה.
וכך הגעתי לסמינר הקיבוצים והתחלתי תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך + כיתות א' ב'.
בהתחלה חשבתי ש"יצירתי" משמע - יצירה. כלומר חינוך באמצעות יצירה. לא כך.
הכוונה למחשבה יצירתית שונה בגישה החינוכית.
הכוונה לדרכי הוראה אחרות, מיוחדות אשר יוצרות לילדים הזדמנויות לנצל את הכישורים שלהם והופכות את הלמידה שלהן למשמעותית עבורם. למידה שעוררת סקרנות ולא משביתה אותה. הוראה דרך חוויה ולא דרך תסכול.
אז הוראה למדתי. אבל לפני הוראה מגיע החינוך- הדוגמה האישית.
אני מאמינה בחום ובאהבה דבר ראשון. אני מחבקת ומנשקת את הילדים!
אני מאמינה שכשילד מרגיש בטוח כשאוהבים אותו ומקבלים אותו הוא ירגיש בנוח להיות הוא עצמו.
חשוב לי לתת לילדים את אותה תחושת ביטחון, תחושה של מסוגלות שהם יכולים לעשות כל מה שרק ירצו. את התחושה הזאת הם מקבלים על ידי חיזוקים, עידוד ותמיכה.
יחד עם זאת ישנם גבולות מאוד ברורים- מה מותר ומה אסור.
ילד זקוק למסגרת ולהצבת לגבולות .כשאנחנו מציבים לילד גבולות, אנחנו בעצם מעניקים לו ביטחון. הילד יודע שכל עוד הוא לא חוצה את הקווים הוא עושה מעשה נכון ומתוך כך הוא מתפתח, הוא לומד וגם מפנים מה טוב ומה לא טוב בעולם אליו הוא שייך.
אז ככה השנים עברו. למדתי. התנסיתי, פרשתי. חזרתי. שוב למדתי, עבדתי קשה (ועדיין) וכיום אני גאה להגיד שאני גננת ומחנכת.
בקרוב גם סטודנטית לתואר שני- אחלו לי בהצלחה :)
